רשימת התרופות לסרטן שנכנסו לסל הבריאות ב-2017
נתחיל מהסוף, אלו התרופות שנכנסו לסל הבריאות של שנת 2017 לפי סוג הסרטן:
סרטן ריאות– שתי תרופות אימונותרפיות נכנסו לסל, קיטרודה ואופדיבו. שתי התרופות מיועדות לחולי סרטן ריאות NSCLC. בסרטן מסוג זה התרופות מאושרות לקו טיפול ראשון ושני. העלות לסל הבריאות עבור חולים אלו, יכולה להגיע ל- 190 אלף ש”ח עבור חולה אחד.
סרטן ראש צוואר– גם כאן שנת 2017 הביאה איתה בשורה חשובה עבור חולי סרטן ראש צוואר תאים קשקשיים (Squamous cell). גם כאן הוכנסה הקיטרודה לסל כאשר יש מחלה גרורתית או במחלה חוזרת.
מיאלומה נפוצה– ארבע תרופות נכנסו לסל הבריאות עבור חולי מיאלומה נפוצה (סרטן במח העצם):
אמפליסיטי, דרזלאקס, נינלארו וקיפרוליס. אלו ארבע תרופות ביולוגיות ממוקדות מטרה שנרכשו עד היום רק באופן פרטי ובמקרים של כישלון בקווי הטיפול הראשונים. העלות לחולה במקרים של רכישה פרטית יכלה להגיע לעשרות אלפי שקלים לחודש.
סרטן צוואר הרחם– חולות סרטן צוואר הרחם יוכלו לקבל מעתה במסגרת סל התרופות את התרופה הביולוגית אווסטין, אותה רבות מהחולות רכשו עד היום באופן פרטי במחיר שיכל להגיע לכ-20,000 ש”ח בחודש. התרופה תינתן כקו טיפול מתקדם ובמידה שהטיפול הכימותרפי והקרינתי לא עוזרים.
סרטן השחלות– תרופה ביולוגית בשם לינפארזה (אולפריב), מיועד לחולות שנושאות את המוטציה BRCA. התרופה הזו תינתן עבור שני מצבים. האחד כדי למנוע חזרת מחלה לאחר הטיפול הכימותרפי. השנייה כקו טיפולי בחולות הנושאות את המוטציה ב- BRCA.
סרקומה של רקמות רכות– התרופה הביולוגית לרטרובו, תרופה חדשה שתינתן כקו טיפול ראשון. במקרה של חולים אלו, הייתה הסכמה גורפת בקרב חברי הוועדה שיש להכניס את התרופה לסל. הסיבה העיקרית היא, שלמרות העלות הגבוהה של התרופה (מעל 250 אלף ש”ח לשנה לכל מטופל), לחולים אלו אין אפשרויות טיפול אחרות.
ליפוסרקומה– הלאבן, גם כן תרופה ביולוגית ממוקדת מטרה שתינתן רק במקרים שהגידול לא נתיח ורק לאחר שניסו קו טיפול אחר.
מלנומה– עבורי חולי מלנומה (סרטן העור) מתקדמת, אושרו 3 תרופות: קוטליק, אופדיבו (אימונותרפיה), מקיניסט.
התרופות החדשות שהוכנסו לסל הבריאות מיועדות בסה”כ לכ- 3,000 חולים, אך הן ללא ספק מהוות התקדמות משמעותית ביכולת הטיפול במחלת הסרטן.
איך פועלת ועדת סל הבריאות
בשנים עברו אחוז התקציב שהגיע לתרופות אונקולוגיות עמד על כ-40%, השנה הייתה עליה לכ-50% מתקציב התרופות בסל הבריאות. מתוך 470 מליון ש”ח, 230 מליון ש”ח הועברו לתקציב התרופות האונקולוגיות.
תפקיד וועדת הסל הוא לשמש כמסננת כך שבסופו של דבר יכנסו לסל, התרופות והטיפולים שהכי חשוב שיהיו שם זאת כמובן בגלל מגבלות תקציב. אבל החלק הקשה ביותר כנראה, הוא דווקא להחליט מה לא יכנס.
צריך לזכור שבקשה להכנסת טיפול או תרופה לסל הבריאות, כל אחד יכול להגיש. החל מחברת תרופות, עמותות חולים ועד אנשים פרטיים.
במשרד הבריאות ישנם אנשי מקצוע שתפקידם הוא להוות את המסננת הראשונית של אותן הגשות, וזאת על סמך פרמטרים טכניים כמו עמידה בדרישות להגשת בקשה, קיומם של מחקרים רלוונטים וכו’.
כמות הבקשות המוגשות לאנשי משרד הבריאות היא גבוהה ומגיעה למליארדים אחדים של שקלים כל שנה. מתוך כל אותן בקשות צריכה הועדה לקבוע מי תתקבל ומי לא, תוך התחשבות בתקציב שהשנה היה יחסית גבוה ועמד על 470 מליון שקלים.














