פזופניב בסרקומה - תרופות ביולוגיות בסרקומה
טיפול מוכוון מטרה, בהגדרתו, הוא טיפול תרופתי הפוגע בתאי סרטן בצורה ממוקדת ע"י פגיעה במנגנונים ביולוגים שייחודיים לתאי סרטן. כך, הפגיעה היא בעיקר בתאי הגידול ופחות בתאי הגוף הבריאים. כל תרופה ביולוגית עובדת בצורה שונה לגמרי, אבל העיקרון הוא זהה אצל כולן: פגיעה ביכולת התא לגדול, להתחלק, להתחדש, או ליצור קשר עם תאים אחרים בסביבתו. עם השנים, התרופות הביולוגיות הפכו להיות סרנדרט טיפולי במגוון סוגים של סרטן, ולמרות שבסרקומה הטיפול העיקרי הוא כימותרפיה, גם כאן קיימות תרופות ביולוגיות שיכולות לסייע במאבק במחלה.
אולרטומב - חשוב להכיר
אולרטומב מחקה את פעילות מערכת החיסון. אבל מה זה אומר? כדי להבין את פעילות התרופה, צריך קודם להסביר מה זה – נוגדן. נוגדנים אלו חלבונים במערכת החיסון שלנו. התפקיד שלהם הוא להתחבר למזיקים (אנטיגנים) הנמצאים בגוף, חיבור הנוגדן מאפשר למערכת החיסון להשמיד את המזיק. תא סרטני גם נחשב כמזיק ולכן, חיבור של נוגדנים אליו יכול לעודד את השמדתו. ישנן מגוון דרכים בהם הנוגדנים מאותתים למערכת החיסון להשמיד את המזיק.
האולרטומב הוא נוגדן הנקשר לחלבון המצוי על התא הסרטני – רצפטור בשם PDGFR-alpha. התרופה/נוגדן נקשר לרצפטור ובכך גורם לגידול להתכווץ. לרוב הטיפול באולרטומב נעשה בשילוב של כימותרפיה וניתן דרך הוריד (IV).
תופעות לוואי של אולרטומב
לחלק מהמטופלים עלולות להיות תופעות לוואי דמויות אלרגיה בתקופת הטיפול. סימפטומים יותר שכיחים: לחץ-דם נמוך, חום, תחושת קור, גרד, בחילות, הקאות, עייפות, כאבי שריר, נשירת שיער, שילשולים, תחושת נימול או כאב בכפות הידיים והרגליים. במצבים פחות שכיחים עלולות להיות תופעות לוואי קשות יותר.
פזופניב - חשוב להכיר
בישראל פזופניב ניתנת לחולי סרטן כליה במסגרת סל הבריאות, אך מחקרים מראים את יעילותה גם במקרים של סרקומה מתקדמת ברקמות הרכות. התרופה מעכבת חלבונים – מסוג מולטי-קינאז – החשובים להתפתחות התא הסרטני. כלומר, עיכוב של החלבונים הללו, מקשה על התא הסרטני להמשיך ולהתפתח. התרופה חוסמת סיגנלים (אותות) המעודדים את התפתחות הגידול, ומעכבת צמיחה של כלי דם חדשים המספקים לו חומרים מזינים ואנרגיה.נהתרופה ניתנת בכדור דרך הפה, אחת ליום.
תופעות לוואי של פזופניב
תופעות לוואי נפוצות כוללות לחץ דם גבוה, עייפות, בחילות, שלשול, כאבי ראש, שינויים בצבע השיער, ספירת דם נמוכה, פגיעה מסויימת בתפקודי כבד אך רק לעיתים נדירות עלולה לגרום לפגיעה מסכנת חיים בכבד.
אפשרויות טיפול נוספות לסרקומה
בסרטן מסוג סרקומה רק אחד מכל עשרה חולים מגיב לטיפול התרופתי בקו הראשון. כלומר, 90% מהחולים מקבלים טיפול תרופתי שאינו מתאים לגידול שלהם. מחקרים עדכניים מראים שבדיקות גנטיות המזהות את המנגון הביולוגי של הגידול, פותחות בפני החולה אפשרויות טיפול חדשות ויעלות יותר, כמו תרופות ביולוגיות ממוקדות מטרה וטיפולים באימונותרפיה וקיטרודה. התרופות החדשניות מספקות טיפול יעיל יותר, מתקדם יותר ועם כמות נמוכה של תופעות לוואי.
הרעיון מאחורי בדיקות ההתאמה ורפואה מותאמת אישית בכלל הוא פשוט. הרי סרטן, כל סרטן נוצר בעקבות היווצרות של מוטציה גנטית. המוטציה הגנטית הזו, היא שגרמה בסופו של דבר להתפתחות של גידול סרטני, שלעיתים גם שלח גרורות לאזורים שונים בגוף.
רפואה מותאמת אישית מתמקדת באותה מוטציה גנטית ראשונית שבעקבותיה התפתח הסרטן. לאחר שמאתרים את המוטציה הזו, כל שנשאר הוא לבחור את הטיפול התרופתי היעיל ביותר כנגד אותה מוטציה. כך למשל, יכולים להיות שני חולי סרטן, אחד עם סרקומה ואילו השני עם סרטן בלבלב למשל. אם הגידול של שני החולים הללו החל בגלל אותה מוטציה גנטית, שניהם יוכלו לקבל את אותו הטיפול שיביא לשניהם תוצאות משמעותיות. לעומת זאת, אם יש שני חולי סרקומה, שלכל אחד מהם התפתח גידול בעקבות מוטציה גנטית שונה, ושניהם מקבלים את אותו הטיפול, ככל הנראה לאחד הטיפול יהיה יעיל ואילו לשני כלל לא.
כלומר, הרעיון הוא לא להתמקד במקור, או האיבר בו התפתח הגידול הראשוני, אלא לחפש את המוטציה הגנטית שהובילה להתפתחות הגידול, ואותה לתקוף.
מדוע מגבילים את השימוש באימונותרפיות רק לחולים במצב מתקדם?
ראשית, חולים שמחלתם במצב מוקדם שמאפשר כריתה של הגידול, יבצעו לרוב כריתה שלו, הידועה כרסקציה. הסיבה לכך היא שגם לעומת הטיפולים התרופתיים המתקדמים ביותר, מצליחים הניתוחים להביא לתוצאות הטובות ביותר, עם מיעוט יחסי של תופעות הלוואי.
ומה בנוגע לסוגי הסרטן שלא ניתן לנתח? למה לרוב המדינה עדיין לא מסבסדת טיפולים באימונותרפיה בקו ראשון? הסיבות לכך הן רפואיות וכלכליות. מכיוון שגם האימונותרפיות לא יכולות להבטיח עצירה של המחלה לאורך זמן, יש היגיון במתן תרופה אחרת, כימותרפית, שתשהה את התקדמות המחלה קודם. רק לאחר שתרופה זו מפסיקה להיות יעילה, חכם יהיה לשלב אימונותרפיה וכך להאריך את הזמן בו המחלה לא מפתחת עמידות לכל הטיפולים התרופתיים.
עם זאת, יצוין שכעת נבדקים בניסויים קליניים בשלבים שונים טיפולים משולבים בין הקבוצות וחלקם מראים תוצאות מבטיחות. מבחינה כלכלית, טיפול באימונותרפיה לאורך שנה או לאורך סבב טיפול יכול להעלות פי 5 או יותר מטיפול בכימותרפיה בתקופה מקבילה. למעשה, טיפול לאורך שנה באימונותרפיה עולה בד"כ יותר מ-100,000 דולר. זו סיבה נוספת שהמדינה, לה תקציב מוגבל לסבסוד תרופות, שוקלת בכובד ראש לפני שהיא משלבת אימונותרפיות כקווי טיפול ראשונים לסרטן.
חשוב להזכיר כאן שחולים מתאימים יכולים לקבל טיפולים מתקדמים אלה בחינם באמצעות ניסויים קליניים שמתקיימים ברחבי העולם, לרבות בישראל.
למרות תופעות הלוואי- רוב הציבור עדיין יסכים לטיפול כימותרפי
על אף תופעות הלוואי הקשות של הטיפולים הכימותרפיים, מחקרים הדגימו שמרבית הציבור עדיין מציין שהיה מסכים לקבל טיפולים כימותרפיים גם אם הסיכוי להחלמה או להארכת תוחלת החיים היה מזערי. למעשה, מרבית הנשאלים ענו שהיו מסכימים לקבל טיפולים כימותרפיים גם אם הם היו מעניקים להם סיכוי של אחוז 1 להחלמה או מביאים להארכת חיים של כ-3 חודשים.
עוד נתון מפתיע שעלה ממחקר אחר הוא שתופעות הלוואי של הטיפולים הכימותרפיים כנראה מפחידות יותר ממה שהן באמת. במחקר אמריקני השוו חולים שקיבלו טיפול כימותרפי ואנשים בריאים שלא קיבלו טיפול זה- הנשאלים הבריאים צפו שתופעות הלוואי של הטיפול יהיו קשות יותר מאלה שהעידו עליהן אלו שחלו וקיבלו את הטיפול. חשוב במיוחד לציין שמרבית מחקרים אלו נערכו לפני פריצת הטיפולים המתקדמים לחיינו בשנות ה-2000.
לסיכום, על אף שהכימותרפיות היו הטיפול התרופתי הנפוץ ביותר עבור רוב חולי הסרטן בעשורים האחרונים, עוד ועוד כימותרפיות נדחקות מקווי הטיפול המומלצים עבור תרופות מדורות טיפול מתקדמים יותר. בזמן שרוב המחקר התרופתי לסרטן היום מתמקד בתרופות ביולוגיות ואימונותרפיות, נראה שמגמה זו תתעצם בשנים הקרובות. טיפולים מתקדמים אלה כבר ניתן למצוא בסל התרופות עבור חלק מהמחלות בעוד שניתן לקבל את הטיפול בחינם גם באמצעות ניסויים קליניים כאשר החולה עומד ברשימת תנאי הניסוי.
