ניתוח לסרטן לבלב: מי מתאים, איך מתכוננים וסיכויי הצלחה
כ-80% מכלל חולי סרטן הלבלב מאובחנים בסרטן לבלב מסוג Adenocarcinoma של אפיתל צינורות הלבלב. על פי הגופים הקליניים, עבור חולים אלה הסרה כירורגית של הגידול בלבלב היא הטיפול היחיד שיכול להביא להבראה.
למרבה הצער, במועד אבחון המחלה, רק 15-20% מחולי סרטן הלבלב מתאימים לניתוח של כריתת הגידול בלבלב. הסיבה לכך היא שמרבית החולי כבר מאובחנים בסרטן לבלב גרורתי או בסרטן לבלב מתקדם במועד האבחנה ובמצבים אלה הניתוח אינו ישים ויעיל.
במקרים כאלה, יוצע לחולים טיפול כימותרפי שיוכל להאט את התקדמות המחלה ולהקל על תסמיניה.
בשנים האחרונות נבדק האם חולים שהגידול שלהם גבולי לניתוח יוכלו לקבל טיפול בכימותרפיה ובהקרנה כדי להקטין את הגידול ולאפשר ניתוח בכל זאת.
מי מתאים לניתוח לסרטן לבלב
על אף שניתוח הוא הטיפול היעיל ביותר לחולים בסרטן לבלב, הוא לא מתאים לכולם. כאמור, רק כחמישית מהחולים בסרטן לבלב מתאימים לניתוח במועד האבחנה.
חולים שסובלים מסרטן לבלב גרורתי, מצב בו המחלה התפשטה לאיברים מרוחקים, לא ירוויחו מהניתוח. כמו כן, חולים שהגידול שלהם פלש לכלי הדם הגדולים בבטן, סביר שלא ירוויחו מהניתוח. הסיבה לכך היא שבחולים אלה, גם אם הניתוח יסיר את הגידול הראשי בלבלב, הגרורות שכבר נשלחו מחוץ ללבלב ימשיכו לגרום נזק לגוף ועל כן חולים אלה זקוקים לטיפול כלל גופי, לרוב כימותרפי.
בנוסף למצב המחלה, גם מצבו הבריאותי הכללי של החולה ישפיע על ההחלטה האם לנתחו. מכיוון שרוב הניתוחים להסרת גידול בלבלב הם ניתוחים מורכבים שכרוכים בהרדמה כללית, מגוון סיבות בריאותיות יכולות להשפיע על ההחלטה האם החולה יכול לעבור ניתוח. כך למשל, חולים בעלי רקע של מחלה לבבית, מחלת ריאות ומחלות קרישת דם יזדקקו לאישורם של מספר רופאים שהניתוח אינו מסוכן מדי עבורם.
מדוע ייתכן שחולי סרטן לבלב מתאימים לא מוצעים לניתוח?
מחקר מדאיג שהתבסס על רשם הסרטן הלאומי האמריקני העלה שלחולי סרטן רבים שיכולים להתאים לניתוח הוא לא כלל הוצע. המחקר, שפורסם לפני כעשור, הציע שכ-38% מחולי סרטן הלבלב בשלב המתאים לניתוח, דיווחו שלא הציעו להם אותו. נתונים אלה היו מובהקים במיוחד בקרב אוכלוסיות חלשות כלכלית וחסרות השכלה שטופלו במרכזים רפואיים קטנים.
עורכי המחקר הציעו שהפסימיות בנוגע לסיכויי ההשרדות של חולי סרטן לבלב בקרב הרופאים והחולים, בצירוף גורמים סוציאליים היא זו שהביאה לאי הניתוח של רבים מחולים אלה ויתכן שפגעה בטיפול שלהם.
סיכויי הצלחה בניתוח בסרטן הלבלב
על אף שניתוח להסרת גידול בלבלב הוא הטיפול היעיל ביותר האפשרי היום, הוא אינו מבטיח החלמה גם בחולים שמתאימים לניתוח. למעשה, גם בקרב חולי סרטן לבלב שנמצאו מתאימים לניתוח וביצעו אותו, כ-18% עד 30% מהחולים שורדים מעבר ל-5 שנים ממועד הניתוח.
גורם שמשפיע מאוד על סיכויי ההישרדות ארוכת הטווח בחולי סרטן לבלב שעוברים ניתוח הוא השגת שוליים ניתוחיים נקיים. שוליים ניתוחיים נקיים מושגים כאשר במהלך הניתוח מוסרת גם רקמה בריאה מסביב לרקמה הסרטנית, כך שהסיכוי שנשארה רקמה סרטנית בגוף הוא נמוך יותר.
מרכיב חשוב נוסף בהצלחת הניתוח הוא המצאות קשריות לימפה מקומיות אליהן לא התפשטה המחלה. ככל שנמצאו בסביבת הלבלב והאיברים הסמוכים פחות קשריות לימפה עם תאי גידול בתוכן, סיכויי ההשרדות ארוכת הטווח טובים יותר. ההסבר לכך טמון בעובדה שדרכי הלימפה משמשות כנתיב התפשטות עבור הסרטן. אם לא נמצאו קשרי לימפה שמכילים תאי גידול, הסיכוי שהמחלה נדדה דרך דרכי הלימפה לאיברים נוספים הוא נמוך יותר.
בדיקת השוליים הניתוחיים וקשריות הלימפה מתבצעת במעבדה הפתולוגית לאחר הניתוח. על אף שקשריות הלימפה והמצאות שוליים ניתוחיים נקיים משפרת את סיכויי ההישרדות ל-5 שנים, היא לא הכרחית להישרדות ארוכת טווח בסרטן לבלב. כך, במחקר שנערך בגרמניה נמצא שמתוך כ-50 חולים ששרדו לאורך 5 שנים למחצית מהחולים נמצאו קשריות לימפה שהכילו תאי גידול ולעשירית נמצאו שוליים ניתוחיים שאינם נקיים.
במחקר שנערך במשך 38 שנים במרכז הסרטן העולמי Johns Hopkins שבארה"ב נמצא שככל שחולף זמן מהניתוח, כך סיכויי ההישרדות טובים יותר. למעשה, כ-66% מהחולים ששרדו 3 שנים ממועד הניתוח ישרדו 5 שנים או יותר סך הכל.
כיצד מתבצע ניתוח להסרת גידול סרטני בלבלב
רוב סרטני הלבלב שניתן לנתח מאובחנים בראש או בצוואר הלבלב, שהם החלקים הקדמיים של הלבלב. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שגידול בקדמת הלבלב נוטה לגרום לחסימה של צינורות מרה ולבלב, שתסב את תשומת ליבו של החולה לקיומה של מחלה בשלב מוקדם יותר.
בחולים שעוברים ניתוח להסרת סרטן לבלב בראש או בצוואר הלבלב מתבצע לרוב הניתוח על שם וויפל (שידוע גם כ-Whipple procedure/Pancreaticoduodenectomy). במסגרת ניתוח וויפל מוסרים ראש וצוואר הלבלב, 15 הס"מ הראשונים של המעי הדק, צינור המרה המשותף, כיס המרה וחלק מהקיבה.
הסיבה שבניתוח וויפל מסירים איברים נוספים מלבד הלבלב נובעת מאספקת הדם המשותפת ללבלב ולאיברים שסביבו, שאינה מאפשרת הסרה של הלבלב ללא הסרה של האיברים הסמוכים.
עם זאת, לניתוח וויפל קיימות מספר גרסאות שמטרתן לצמצם את היקף הכריתות סביב הלבלב כדי לשפר את איכות חיי החולה. גרסאות אלה משמרות חלק גדול יותר מהקיבה ומהמעי הדק ויכולות להמעיט תופעות לוואי לאחר הניתוח, במיוחד תופעות לוואי הקשורות לעיכול מזון.
ניתוח להסרת גידול סרטני בגוף או בזנב הלבלב, החלקים האחוריים בלבלב, הוא נדיר יותר, כאמור. עם זאת, ניתוח להסרת גידול במקומות אלה אינו מצריך לרוב ניתוח על שם וויפל. במקרים אלה, הסרת הגידול מתבצעת באמצעות הסרת גוף וזנב הלבלב והסרת הטחול בניתוח לפרוסקופי. גם ניתוח זה מתבצע תחת הרדמה כללית, אך תוך שימוש בחורים זעירים בדופן הבטן. ניתוח זה מאופיין בשיעור נמוך יותר של סיבוכים וזיהומים לעומת ניתוח וויפל.
