טיפול בסרטן שד ללא כימותרפיה

הטיפול בסרטן השד מושפע מגורמים הקשורים לחולה (גיל, העדפה אישית, היסטוריה רפואית, תופעות לוואי בלתי נסבלות וכו'), מגורמים הקשורים לגידול (סוג הגידול, גנטיקת הגידול, קווי טיפול שנוסו וכו') ומגורמים הקשורים לצוות המטפל (ניסיון, ידע וכו').

על מנת לבחור בטיפול המתאים ביותר, חשוב לקחת בחשבון את כל הגורמים הללו וגורמים נוספים. כיוון שכך, יש חשיבות מכרעת בהבנה מעמיקה של כל האפשרויות שקיימות בהתאם לאבחנה ולמצב החולה.
על מנת לסייע בהבנת האפשרויות העמודות בפנייך, הטיפולים המקובלים כיום בסרטן השד מפורטים להלן:

• ניתוח – קיימים סוגים רבים של ניתוחים הקשורים לסרטן השד, וברוב המקרים מדובר בטיפול הראשוני בגידול או בניתוח שנועד למניעת גידולים עתידיים. באופן גס, ניתן לחלק את ניתוחי השד להסרה חלקית של השד על מנת להסיר את הגידול באופן נקודתי (למפקטומי, ניתוח משמר) ולהסרה מלאה של השד ושל בלוטות הלימפה הסמוכות אליו (מסטקטומי). לעיתים, תוך כדי ניתוח ההסרה יבוצע ניתוח אסתטי לשחזור השד. 
• קרינה – טיפולי קרינה ניתנים לרוב במקביל לטיפול הניתוח, תוך כדי הניתוח או לאחריו. במצבים מסויימים, הקרנה יכולה להינתן גם לפני הניתוח, במטרה להקטין את הגידול ולהגדיל את הסיכוי שיוצא במלואו במהלך הניתוח.
• כימותרפיה – תרופה אנטי-סרטנית המוזרקת לגוף החולה במטרה להרוג את תאי הסרטן המצויים בגוף. בניגוד לטיפולים מוכווני מטרה, טיפול כימותרפי אינו ספציפי לתאי הגידול בלבד, ופוגע גם בתאים נוספים בגוף, ובפרט בתאים המתחלקים בצורה מהירה (לכן נקרא גם טיפול סיסטמי). מסיבה זו, כימותרפיה עלולה להביא לנשירת שיער, לפגיעה בצינור העיכול (חלל הפה, הושט, הקיבה, התריסריון והמעי), פגיעה בייצור תאי דם ועוד. כימותרפיה ניתן על מנת להביא לריפוי המחלה, אך במידה ולא ניתן להגיע לריפוי ייתכן כי תינתן במטרה להביא לשליטה במחלה, למניעת התפשטות וכחלק מטיפול תומך (טיפול פליאטיבי, ניתן בעיקר למניעת כאבים). 
• טיפול מוכוון מטרה – טיפול מותאם אישית (נקרא גם טיפול ביולוגי) הוא למעשה טיפול כימותרפי, אך פועל במנגנון שונה במעט מכימותרפיה קלאסית. ההבדל בין השניים נעוץ בעובדה שבעוד שטיפול כימותרפי הורג גם תאים בריאים בגוף, טיפול מוכוון מטרה מיועד להרוג אך ורק את תאי הגידול, ואינו פוגע ברקמות הבריאות. על מנת להתאים טיפול מוכוון מטרה לחולה ולגידול, יש צורך לערוך בדיקה גנטית של הגידול. 
• טיפול הורמונלי – מטרת הטיפול ההורמונלי (נקרא גם טיפול אנדוקריני) היא להפחית או למנוע את חשיפתם של תאי הסרטן להורמון האסטרוגן, וכך לעצור את שגשוג הגידול. קיימות מספר קבוצות תרופות הפועלות במנגנונים שונים, ועל מנת להתאים את הטיפול הנכון לגידול הספציפי, נהוג לקחת ביופסיה (דגימה) מהגידול ולבחון את נוכחות הרצפטורים לאסטרוגן ולפרוגסטרון על גבי התאים. 
• טיפול אימונולוגי – אימונותרפיה נועדה לחזק את מערכת החיסון של הגוף במטרה להגביר את יכולת הגוף להילחם בתאי הגידול. מערכת החיסון שלנו נלחמת באופן טבעי בכל מה שלא אמור להיות בגופינו: עצמים זרים, חיידקים, וירוסים, פרזיטים וכד'. מכיוון שסרטן הוא למעשה תאים שמקורם בגופינו וכיוון שלתאי הסרטן מספר מנגנונים המסייעים להם "להתחמק" ממערכת החיסון, מערכת החיסון שלנו מתקשה לזהות את תאי הגידול ולהילחם בהם. קיימים מספר מנגנוני פעולה לטיפול אימונולוגי בסרטן השד, וחשוב לדעת כי לטיפולים אלו תופעות לוואי לא פשוטות הקשורות להפעלה ביתר של מערכת החיסון ותופעות לוואי נוספות כמו גרד ופריחה, תסמינים דמויי-שפעת ועוד.  

לעיתים קרובות ייעשה שילוב בין סוגי הטיפולים השונים לאורך שלבי הטיפול.