טיפול סטנדרטי בסרטן: מדוע הוא מתאים רק ל-10% מהחולים? רפואה מותאמת אישית
ניקח לדוגמא את הטיפול התרופתי לחולי סרטן הלבלב “ג’מזר” (גמציטאבין) זו תרופה כימותרפית הניתנת לרוב בקו ראשון לחולי סרטן לבלב גרורתי. ל”ג’מזר” יעילות גבוהה ותוצאות חיובית משמעותיות.
באיזה אחוז מהחולים הטיפול הסטנדרטי יעיל?
מה הסיבה להבדלים בין חולי סרטן שונים?
נמשיך בדוגמא של סרטן הלבלב, מחקר חדש שפורסם לאחרונה זיהה מוטציה (מסוג-WWOX) שעל-פיה ניתן לקבוע מראש האם לחולה מתאים טיפול ב”ג’מזר” או לא. כלומר, האם חולה נמצא באותם 10% שהתרופה כן יעילה להם או ב-90% שלא.
במילים אחרות, במידה ולחולה יש את המוטציה, הוא יהיה רגיש לתרופה ותוצאות הטיפול בה יהיו מיטביות. במידה ואין לו את אותה מוטציה גנטית, כלל לא בטוח שיש טעם להתחיל טיפול ב”ג’מזר” מלכתחילה.
כך עובדות בדיקות להתאמה אישית של טיפול תרופתי וזה העיקרון העומד בבסיסה של רפואה מותאמת אישית.
מאתרים את המאפיינים הגנטיים של הגידול אצל החולה, ומתאימים טיפול תרופתי כנגדם. כלומר, מתאימים את הטיפול התרופתי למוטציות הגנטיות שיש בגידול הספציפי של החולה.
דוגמא טובה להמחשת התהליך הוא חולה סרטן ראש-צוואר שהגיע למכון שלנו לפני כשנה, לביצוע בדיקת ריצוף גנטי עמוק לאיתור מוטציות. לחולה נמצאה מוטציה מסוג CDK-4 שמצוייה על פי רוב בחולות סרטן השד.
על סמך הממצא הזה החולה קיבל טיפול בתרופה בשם “פלבוציקליב”, תרופה ביולוגית הניתנת לנשים עם סרטן שד מתקדם. לאחר תקופת טיפול של כמה חודשים, הבדיקות של החולה הראו נסיגה משמעותית של הגידול.














