ביופסיה: המדריך המלא לבדיקה הכי מפורסמת בטיפול בסרטן
ביופסיה היא בדיקה נפוצה שמהווה את אחד הכלים הבסיסיים של הרפואה המודרנית. במהלך הביופסיה נוטלים דגימה של רקמה לצורך אבחון מחלה מסוימת, לרבות מחלות סרטניות. מקור המושג הוא ביוונית ומשמעותו הוא 'הצצה לחיים'. הביופסיה מאפשרת לרופאים לאסוף מידע רב שלא ניתן להשיג באף דרך אחרת, לרבות באמצעי דימות מתקדמים כגון אולטרה סאונד, MRI או PET-CT ('פט'). למעשה, ביופסיה נחשבת כאמצעי האבחון המדויק ביותר עבור מחלות רבות, ביניהן מחלות סרטניות.
בשנים האחרונות הביופסיות צוברות חשיבות גדולה אף יותר שכן ניתן להתאים באמצעותן טיפול תרופתי לפי מאפיינים ייחודים הנבדקים בהן. חשוב לזכור שביופסיה היא שם כללי לפעולה להוצאת רקמה לצורך בחינתה . לכן, סוג הביופסיה משתנה במידה רבה בין מחלה למחלה, בין איבר לאיבר ואף בין אדם לאדם. מדריך זה יתמקד בביופסיה ככלי לאבחון בסרטן.
מדוע חשוב לבצע ביופסיה?
כשהחל השימוש בביופסיה מטרתה העיקרית של הבדיקה הייתה להבדיל בין גידול סרטני לשפיר. גידולים שפירים הם גושים שיכולים להיווצר בתהליכים רבים שאינם סרטניים. הטיפול בגידולים שפירים שונה מאוד מהטיפול בגידולים ממאירים ולעיתים לא מטפלים בהם כלל.
על אף שבדיקות הדמייה מסוימות יכולות לרמוז על אופיו של הגידול יש לעיתים קרובות צורך לבצע ביופסיה.
כך למשל, חולה שהרגישה גוש בשד או חולה שבממוגרפיה שלה נראה גוש בשד, תבצע במקרים רבים ביופסיה כדי לבדוק את הגידול. בדיקה זו חשובה במיוחד בגידולי שד מכיוון שכ-80% מכלל הגידולים שנימושו בשד הינם גידולים שפירים שלא מצריכים טיפול בדרך כלל. בחולות אלה למשל, ביופסיה מאפשרת להימנע מטיפול מיותר. תפקיד דומה משחקת הביופסיה גם בגידולים מאיברים אחרים.
בעשורים האחרונים, עם התפתחות החקר והטיפול בסרטן יש לביופסיות 2 מטרות חשובות נוספות: אבחון הסוג המדויק של המחלה הסרטנית ואיתור סמנים מיוחדים שיוכלו לסייע לטיפול מותאם אישית.
מתי עושים ביופסיה?
לרוב, מטופלים מגיעים לבצע ביופסיה לאחר שדבר מה החשיד את הרופא שלהם לקיומה של מחלה סרטנית או מחלה אחרת שניתן לאבחן באמצעות ביופסיה. לרוב, תגיע לבצע את הביופסיה לאחר שהרופא המטפל שלך ביצע איתך שיחה לאיתור גורמי סיכון וסימנים מחשידים, בדק אותך והפנה אותך לבדיקת הדמייה כגון צילום, אולטרה סאונד או CT. לעיתים קרובות תדרש גם לבצע בדיקות דם ובדיקות אחרות שיעזרו לאשש או לשלול את האבחנה.
על בסיס הממצאים שיעלו בשיחה איתך, בבדיקה ובבדיקות העזר יוחלט האם, מתי וכיצד לבצע את הביופסיה כדי להפיק ממנה את התועלת האבחונית המירבית.
אם הינך חולה במחלות נוספות, יתכן שתתבקש לבקר אצל הרופאים המטפלים שלך כדי שיאשרו שביופסיה בטוחה עבורך.
איך מבצעים ביופסיה?
אחת השיטות הפופלאריות לביצוע ביופסיות היא באמצעות ביופסיית מחט עדינה (Fine Needle Aspiration או FNA בראשי תיבות). שיטת ה-FNA, היא שיטה לא פולשנית שנחשבת לקלה ולבטוחה ביותר. כמו כן, בדיקת FNA נעשית ללא הרדמה כללית וללא הכנה מיוחדת של המטופל בדרך כלל.
במהלך בדיקה קצרה זו, משתמשים במחט עדינה, בעובי דומה למחט ללקיחת דמים, כדי לחדור את הגידול ולהוציא ממנו קבוצת תאים. לעיתים ישתמש הרופא שיבצע את ביופסיית ה-FNA במכשירים שיסייעו לו לדגום בדיוק רב את הגידול כגון אולטרה סאונד או CT.
שיעור הסיבוכים בביופסית FNA הוא קטן ביותר והיא נחשבת אידיאלית לחולים עם גידולים שקרובים יחסית לעור. גידול שמקובל לדגום באמצעות FNA פשוט כוללים גידול בשד, גידול בתירואיד (גידול בלוטת התריס), גידול בראש ובצוואר, גידול בלבלב, גידול בכליה וגידול בכבד.
בגידולים שנמצאים ברקמות עמוקות יותר, כגון גידולים מסוימים בלבלב, גידול בוושט, גידול במעי או גידול ברקטום ניתן לבצע ביופסיית FNA במקביל לבדיקה נוספת שנקראת EUS (אולטרה סאונד אנדוסקופי). במסגרת בדיקה זו יוחדר מכשיר אולטרה סאונד זעיר אל פי הטבעת, הוושט או קנה הנשימה. כשהאולטרה סאונד יאשר שמיקום המכשיר צמוד לגידול, תישלף המחט ותדגום את הגידול. לעיתים גם פעולות אלה מתבצעות ללא הרדמה והן נחשבות בטוחות מאוד.
עקב העובדה שמחט הדגימה דקה מאוד היא מסוגלת להוציא כמות קטנה של רקמה ולספק תוצאות פחות מדויקות. לכן, לעיתים, יועדפו שיטות בהן ניתן להוציא נפח גדול יותר של רקמה..
ביופסיית CNB (Core Needle Biopsy) דומה מאוד לביופסיית FNA אך היא עושה שימוש במחט גדולה יותר, לכן היא גם נקראת ביופסיית מחט עבה. בביובפסיה זו נדגם נפח גדול יותר של רקמה וניתן לבצע בה בדיקות מעבדה רבות יותר. עובדה זו מתרגמת לדיוק רב יותר בתוצאות הבדיקה בגידולים מסוימים.
בגידולי שד, ערמונית ואזורים מסוימים במערכת העיכול יתכן שיעדיפו להשתמש בשיטה זו על פני השימוש ב-FNA שכן היא מאפשרת ליטול כמות גדולה יותר של רקמה. בסוגים מסוימים של CNB ניתן ליטול מספר דגימות בביופסיה אחת. גם בדיקה זו נעשית לרוב ללא הרדמה כללית ואינה כרוכה לרוב בסיבוכים משמעותיים.
מכיוון שהעור הוא איבר נגיש במיוחד, ביופסיות עור הן שונות מביופסיות באיברים אחרים.
רופא יכול לדגום רקמת עור באמצעות מספר שיטות ובהן הסרה חלקית או מלאה של האזור החשוד. כמו כן, יכול הרופא לגרד את הרקמה החשודה באמצעות מכשיר הדומה למכשיר גילוח. לדגימה של הרקמות העמוקות יותר של העור יכול הרופא להשתמש בשיטה הנקראת Punch, במהלכה חודרים לרקמות העמוקות של העור עם מכשיר הדומה לעט חלול.
גם ביופסיות עור נעשות ללא הרדמה כללית ומלוות בסיבוכים מעטים לרוב.
ביופסיה כירורגית היא כינוי לכל ביופסיה שנלקחה בהליך פולשני שכולל חיתוך של העור וחדירה לאיברים. ביופסיות כירורגיות מתבצעות בדרך כלל בהרדמה מלאה והן נחשבות כניתוח לכל דבר ועניין.
יתכן שיומלץ לך לבצע ביופסיה כירורגית במקרים שבהם הגידול אינו נגיש לאחד מאמצעי הדגימה האחרים או במקרים שבהם קיימת סבירות גבוהה לצורך בניתוח בהקדם.
ביופסיה כירורגית נחשבת מדויקת במיוחד והיא מאפשרות נטילת נפח גדול של רקמה וביצוע של בדיקות המשך רבות בזמן אמת.
בין בדיקות אלה ניתן למצוא דגימה של קשריות לימפה ודגימה של שולי הגידול- שתי בדיקות אלה יסייעו לשפר את סיכויי ההחלמה שלך.
לעיתים, ניתן יהיה להמשיך בהסרת הגידול כבר כחלק מהניתוח כך שההליך, שהחל כהליך אבחוני, יסתיים בהסרת הגידול למטרה טיפולית.
זו הסיבה שבביופסיה כירורגית מתבצעת לעיתים קרובות בדיקה מיידית של הביופסיות, כך שאם מתברר בזמן אמת שהניתוח לא הסיר את כל הגידול, ידע הצוות להגדיל את האזור שהוסר.
לאחר ביצוע הביופסיה הכירורגית תאושפז עד להתאוששות. בקבלת התוצאות תוזמן לפגישה עם רופא במהלכה יוסבר לך על תוצאות הביופסיה ועל הטיפול המומלץ, אם יש בו צורך.
ביופסיה נוזלית
ביופסיה נוזלית היא טכנולוגיה פורצת דרך בעולם האבחון האונקולוגי. הביופסיה מאפשרת לאפיין מרכיבים מסוימים של הגידול באמצעות בדיקת דם פשוטה, ללא צורך לחדור לרקמת הגידול עצמה.
הבסיס להצלחת הביופסיה הנוזלית הוא העובדה שגידולים שולחים לדם חלקיקים זעירים שניתן לבודד ומהם ללמוד על תכונות הגידול. כאמור, חלקיקים אלה ניתנים לדגימה באמצעות בדיקת דם פשוטה, ללא כל הכנה או תופעות לוואי משמעותיות.
נכון להיום, מנהל התרופות האמריקני, ה-FDA, כבר אישר מספר ביופסיות נוזליות לשימוש מסחרי. כמה מביופסיות אלה מסייעות באבחון מאפיינים של סרטן ריאה בשלבים מוקדמים של המחלה בשיעורים של כ-70%. סוגי הסרטן נוספים שהביופסיות הנוזליות נמצאו עד כה יעילות עבורם בשיעורים אלה הם סרטן שחלות, סרטן כבד, סרטן קיבה, סרטן וושט וסרטן לבלב.
מה עושים מרגע לקיחת הדגימה?
מרגע לקיחת הדגימות, בכל אחת מהשיטות, תסומן הדגימה ותועבר למעבדה הפתולוגית בבית החולים. במעבדה הפתולוגית יבחן הרופא הפתולוג את הרקמה שהוסרה באמצעות מיקרסקופ ובאמצעות אמצעים אחרים. לעיתים הקרובות, הוא ישתמש בשיטות ביולוגיות וכימיות מתקדמות כדי לאתר בתאים מרכיבים שמשפיעים על התנהגות המחלה או על הטיפול המומלץ לה.
בדיקות אלה אורכות כשבועיים ולאחר מכן תקבל את תוצאות הביופסיה, לעיתים זמן ההמתנה יכול להתקצר או להתארך, כתלות בדחיפות הרפואית. יוצאת הדופן באופן העיבוד, היא כאמור, הביופסיה הכירורגית, במהלכה נבדקת הדגימה תוך מספר דקות כדי לסייע בתכנון הניתוח שנעשה במקביל. מכיוון שאיכות הביופסיה המהירה נמוכה יותר בדרך כלל, בנוסף לדגימה שתלקח לפענוח מיידי בביופסיה הכירורגית (שנקראת Frozen Section או Cryosection) תלקח גם דגימת ביופסיה 'רגילה' (Formalin Paraffin).
דגימות אלה נשמרות זמן רב בבתי החולים, כ-20 שנים. זכותך לבקש אותן לצורך ביצוע בדיקות מתקדמות שבית החולים לא מבצע, לרבות בדיקות גנטיות ובדיקות התאמה לטיפולים ממוקדים ולאימונותרפיות.
מה אפשר ללמוד מביופסיה?
ביופסיות הופכות להיות בדיקות חשובות ומורכבות יותר עם התפתחות הרפואה. כיום משמשות הביופסיות לשלוש מטרות עיקריות:
א. אבחון סרטן וסוגו:
ביופסיות יכולות להעיד באחוזי דיוק גבוהים לא רק על עובדת היותו של גידול שפיר או סרטני, אלה גם לקבוע את סוגו במדויק. כך למשל, יכולה ביופסיה להעיד האם הגידול שהודגם הוא גידול סרטני ראשוני או הוא גרורה שנדדה מאיבר אחר. כמו כן, יכולה הביופסיה לספק מידע בנוגע לסוגו המדויק של הגידול ולסייע בהתאמת הטיפול.
ב. בדיקה לנוכחותן של גרורות:
ניתן להשתמש בביופסיות גם כדי לדגום את קשרי הלימפה. דרכי הלימפה שלנו הן מערכת ניקוז שמלווה את כלי הדם בגוף ומנקזת אותם לצמתים שנקראים 'קשריות לימפה'. לעיתים, יכול הגידול הסרטני להתפשט באמצעות מערכת הלימפה ולגדול בקשריות. אם הגידול אכן התפשט למערכת הלימפה סביר שמהלך הטיפול יושפע מכך. לכן, חשוב לבצע ביופסיה גם לקשריות.
ג. התאמה אישית של טיפול ממוקד:
התקדמות הרפואה מאפשרת לנו להציע טיפולים יעילים יותר לחולים בעלי מאפיינים תאיים יחודיים. מאפיינים אלה כוללים גנים או חלבונים מסוימים שבאים לידי ביטוי ברקמת הגידול ושתרופות מסוימות יכולות לפגוע בהם. ביופסיה מאפשרת איתור של חלבונים או גנים אלה כך שניתן יהיה להתאים את הטיפול התרופתי לפי המצאותם או העדרותם.
איתור ממצאים אלה יכול לסייע גם בהערכת התנהגות המחלה וגם בהערכת יעילות תרופות מסוימות אך גם בקבלת סבסוד מהמדינה לחלק מהתרופות. כך, המדינה מתנה סבסוד לתרופות ממוקדות מסוימות, כגון קיטרודה לסרטן ריאה גרורתי מסוג תאים לא קטנים, בהמצאות חלבונים מסוימים בתאי הגידול במקביל להעדרותם של חלבונים אחרים.
הסיכונים בביצוע ביופסיה
הסיכונים בביצוע ביופסיה נגזרים מהשיטה שבה משתמשים כדי לבצע את הדגימה. בשיטות הלא פולשניות, כגון FNA, Tru-Cut וביופסיות העור תופעות הלוואי הן נדירות וקלות. עם זאת, לעיתים, מטופלים עלולים לסבול מדימומים מקומיים, למשל, וזו הסיבה שבחלק מהמקרים יומלץ לך להפסיק ליטול תרופות שמפריעות למנגנון הקרישה לפני הביופסיה. כמו כן, כמו בכל בדיקת מחט, קיים סיכון נמוך לזיהום של העור.
בשיטה הכירורגית והפולשנית לביצוע ביופסיה קיימים הסיכונים הנלווים לכל הליך ניתוחי כגון סיבוכי הרדמה וסיכון לזיהום.
חשוב שתדע שככל שידוע, דגימה של הגידול, גם באמצעות ביופסיות מחט, אינה מהווה גורם סביר להתפשטות המחלה במסלול מעבר המחט נכון לשנת 2018.
בנשים או בגברים שחשו בגוש בשד או באלו שנמצא בבדיקתם גוש, המלצת הגופים הקליניים היא לבצע ביופסיה לא פולשנית באמצעות מחט. בדרך כלל, רק במטופלים שלא ניתן לבצע להם ביופסיה כזו יומלץ על ביצוע ביופסיה כירורגית. לרוב המטופלים יומלץ לבצע בשלב הראשון ביופסיה באמצעות מחט עבה ( Cut-Truאו Core needle). בחולות בהן ביופסיית מחט עבה היא בעייתית, ניתן לבחור בביופסיית מחט עדינה (FNA) כחלופה טובה ולעיתים גם בביופסיית Punch שהיא ביופסיה לשכבות העמוקות של העור. בדיקות אלה נעשות בהרדמה מקומית והן מאופיינות בסיבוכים מעטים. לעיתים קרובות יוחדר למיקום הביופסיה קליפ לסימון מקום הדגימה ולמעקב אחר הרקמה.
בגוש חשוד בריאה, תבוצע לרוב הביופסיה לאחר השלמת בדיקות הדמייה כגון CT או PET.
ניתן לדגום איזורים רבים בריאה באמצעות דגימת מחט שמוחדרת דרך החזה. לבדיקה זו אחוזי רגישות טובים (74-90%) אך היא יכולה לגרום לסיבוך הידוע כ'חזה-אוויר' (פנאומוטורקס או Pneumothorax) בשיעור של כ-10-15% ולכן היא לא מומלצת לרוב החולים כבחירה ראשונה.
הבחירה הראשונה לדגימת גידול חשוד עבור מטופלים רבים היא ברונכוסקופיה- צינור שמוחדר לקנה הנשימה ושאליו מחובר אמצעי לדגימת תאים: לרוב מחט אך יתכן גם צבט או משאבה לנוזל. כעת, ברונכוסקופיות רבות מבוצעות בעזרת אולטרה סאונד זעיר שמוחדר לקנה הנשימה ומסייע לדגימה מיטבית של הגידול. בדיקה זו נקראת EUS-TBNA.
כתלות במיקום הגידול, יתכן שלא ניתן יהיה להדגימו באמצעות גישה קנה הנשימה והפעולה תבוצע דרך הוושט.
במקרים מסוימים יתכן ויעדיף הצוות הרפואי לבצע את ביופסיית הריאה בצורה כירורגית. יש מספר דרכים לבצע ביופסיה לגושים בריאה בצורה כירורגית.
ביופסיה של גוש בלבלב, בניגוד לביופסיות של גושים אחרים, מתבצעת לעיתים רק בניתוח להסרתו. השיקולים לתזמון ביצוע הביופסיה רבים וסבוכים, אך העדפה לנתח חולה מתאים ללא דיחוי יכולה לבטל את הצורך בביצוע הביופסיה.
אם הרופא שלך החליט לבצע ביופסיה לגידול בלבלב בכל זאת, ניתן לבצע אותה באמצעות מחט עדינה (FNA) או באמצעות אנדוסקופיית מונחת אולטרה סאונד (EUS). אנדוסקופייה מונחת אולטרה סאונד היא הבחירה המועדפת בגידולים מסובכים לדגימה או בגידולים שדרוש נפח גדול של רקמה לצורך בדיקות מתקדמות שלהם.
