עובדות על קיטרודה ואימונותרפיה שכדאי להכיר
לפני כ-60 שנה החל השימוש בכימותרפיה לאחר שבשנת 58 הייתה זו הפעם הראשונה שחולה נרפא לאחר טיפול בתרופה כימותרפית. אך מאז אותו הגילוי לא נראתה התפתחות של ממש ככל שזה נוגע להארכת תוחלת חייהם של חולי הסרטן. עד לאחרונה.
אימונתרפיה איך זה עובד?
סרטן זה שם כולל למספר רב של מחלות. חולה אחד איננו דומה במאפייניו לחולה אחר. גם אם מקור הגידול זהה, המאפיינים הגנטיים יכולים להיות שונים.
כאשר נוצרת מוטציה בתא גוף בריא, התא שכעת עבר מוטציה עלול להתחלק ללא בקרה ולהפוך לגידול סרטני. מערכת החיסון שלנו יודעת להתמודד עם מוטציות, היא עושה זאת מדי יום. אך במקרים מסויימים, כאשר נוצרות מוטציות גנטיות שמערכת החיסון לא מצליחה להתמודד מולן, התאים מתרבים והמחלה מתפתחת.
הרעיון שעומד מאחורי הטיפול האימונותרפי הוא לסייע למערכת החיסון לזהות את התא הסרטני למרות המוטציה, ולאחר הזיהוי להשמיד אותו.
לתרופות אימונותרפיות חסרון אחד ככל הנראה, הן עדיין אינן מתאימות לכולם- למעשה רק כשליש מהחולים ימצאו מתאימים לטיפול באימונתרפיה בבדיקה להתאמת טיפול.
7 עובדות על אימונותרפיה שכדאי להכיר
1. התרופה האונקולוגית הראשונה שאושרה לשימוש ללא קשר לאיזור הגידול
ועדת סל הבריאות בשנת 2018 הכניסה את התרופה לשימוש עבור חולי סרטן עם גידולים סולידיים (מוצקים), שהגידול שלהם מתאים לטיפול בקיטרודה (MSI-H). זו הפעם הראשונה בה אושר טיפול בסרטן רק על בסיס מאפייניו הביולוגים של הגידול, ולא על בסיס מקור הגידול. כלומר, הטיפול יכול להתאים לכל סוגי הסרטן המוצקים, אבל רק בתנאי שהגידול הספציפי של החולה יגיב טוב לטיפול (נקבע לפי בדיקה).
2. כיום, אפשר לבצע בדיקת התאמה לאימונותרפיה
בדיקת ריצוף גנטי, מעבר לזיהוי המוטציות הגנטיות, יכולה לספק אינדיקציה לגבי “היפר-מוטציה”. היפרמוטציה הוא מצב של ריבוי שינויים גנטיים בגידול הסרטני, כלומר אין שיוך של פגם גנטי בודד לגידול אלא אוסף נרחב של מוטציות שכולן יחד מהוות אינדיקציה למערכת החיסון לפעול. במצבים אלו, אימונותרפיה מתאימה.
התרופות האימונותרפיות מסייעות למערכת החיסון לזהות את התאים הסרטניים ולהרוג אותם. בדיקת ריצוף גנטי עמוק מזהה היפר-מוטציה וכך מספקת תשובה לשאלה “האם טיפול אימונותרפי יכול להועיל לי?”.
3. פחות תופעות לוואי
תרופות אימונותרפיות מסייעות למערכת החיסון לזהות את תאי הגידול שעברו תהליך של מוטציה. מנגנון הפעולה שונה אומנם אבל המטרה של כלל התרופות האימונותרפיות היא זהה, הצגת התא הסרטני למערכת החיסון כדי שזו תוביל לפגיעה בו. השימוש במערכת החיסון שבאופן סלקטיבי תפגע אך ורק בתאים החולים מוביל לפחות הרס של תאי גוף בריאים ולפחות תופעות לוואי.
4. שלוש תרופות אימונותרפיות מאושרות בישראל
יירבוי -התרופה האימונותפית הראשונה שפותחה, בעלת כמות גבוהה יחסית של תופעות לוואי. קיטרודה ו-אופדיבו, שתי התרופות הנוספות. כל אחת משלושת התרופות הנ”ל משפיעה בצורה שונה על מערכת החיסון.
5. "קיטרודה" – אושרה לשימוש בהליך מזורז
לפני שתרופה, מכל סוג, מאושרת לשימוש, עליה לעבור מספר שלבי מחקר. מחקרי מעבדה, מחקרים בחיות ולבסוף גם בבני אדם. המטרה היא לוודא את יעילותה, תופעות לוואי, השפעה לטווח ארוך וכו’. במהלך המחקר לאישורה של הקיטרודה, היא נמצאה כל-כך יעילה שה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) החליט לאשר אותה בהליך מזורז ותוך זמן קצר התרופה כבר הייתה על המדפים.
6. אימונותרפיה בסל הבריאות
אופדיבו תינתן במסגרת סל הבריאות במקרים של: מלנומה מתקדמת, סרטן כלייה מתקדם, ולטיפול בסרטן ריאה גרורתי מסוג- NSCLC קיטרודה וירבוי ינתנו במסגרת סל הבריאות רק במקרים של מלנומה מתקדמת גרורתית או בלתי נתיחה.
7. להשתתף במחקר קליני – לא מסובך כפי שזה נשמע
מחקרים על תרופות אימונותרפיות נעשים כל הזמן. אך גם כאשר תרופה מאושרת, אישורה תקף רק לסוג גידול ספציפי. כך למשל קיטרודה, מאושרת כיום על-ידי ה-FDA לטיפול במלנומה ובסרטן הריאה. אולם מחקרים קליניים כבר מראים יעילות של התרופה גם בסרטן ראש צוואר, קיבה, שלפוחית השתן ועוד. המצב דומה גם בתרופות אימונותרפיות נוספות.
חולים שאינם עומדים בקרטיונים של ה-FDA לשימוש בתרופה, יכולים לקבל אותה ע”י השתתפות במחקרים קליניים. במקרים רבים אותם מחקרים מגייסים אליהם חולים לפי סוג המוטציה הגנטית. כלומר החולה יכול לבצע בדיקה לזיהוי הפרופיל הגנטי של הגידול ובהתאם לתוצאות, הוא יופנה לאחד מאלפי מחקרים קליניים קיימים. מהחוקרים יקבל החולה, טיפול תרופתי בהתאם לפרופיל הגנטי של הגידול שלו. כלומר, טיפול תרופתי שיותאם לו באופן אישי
עובדת בונוס: 550 מחקרים קליניים ליותר מ-20 סוגי סרטן
נכון לשנת 2017 נעשו 550 מחקרים קליניים שבדקו את השפעה של תרופות אימונותרפיות על יותר מ-20 סוגי סרטן. הכמות הגבוהה של המחקרים תוביל בסופו של דבר לכמות גבוהה יותר של תרופות מאושרות לשימוש והגישה אליהן תהפוך לקצת יותר פשוטה עבור החולה.