עומס מוטציות בסרטן - האם כמה שיותר, יותר טוב?
ישנם מספר מדדים שחשוב לבדוק כדי לקבוע אם חולה סרטן יכול לקבל טיפול באימונותרפיה. המדד הראשון והמוכר יותר הוא נוכחות חלבון PD-L1, שאליו מצטרף גם מדד ה-MSI. המדד השלישי, הוא קצת פחות מוכר אבל במקביל הוא גם המדוייק ביותר – עומס מוטציות. אז מה זה בכלל עומס מוטציות ואיך הוא יכול לסייע בתהליך הטיפול.
סרטן מתפתח כאשר תא בריא עובר שינויים ב-DNA ונוצרת מוטציה. התאים הפגומים עוברים תהליכים של גדילה וחלוקה לא מבוקרת, ומתפתחים לגידול סרטני. כל סוגי הסרטן מתפתחים בגלל שינויים גנטיים ב-DNA. כלומר, תא סרטני מתפתח בעקבות מוטציות גנטיות. מערכת החיסון יודעת להתמודד עם מוטציות בתאי גוף פגומים, היא אף עושה זאת על-בסיס יומיומי: תאים שעברו מוטציה מייצרים כמות גבוהה של חלבונים פגומים.
אותם חלבונים הם כמו “עקבות” שמערכת החיסון יודעת לזהות ולעקוב אחריהן. בזכות העקבות, מערכת החיסון מגיעה לתא הסרטני ומשמידה אותו. אך תא סרטני עלול להיות לעיתים קצת יותר “מתוחכם”. הוא יודע להסוות את עצמו מפני מערכת החיסון. תאי סרטן מייצרים “דגלים”, חלבונים שמוסרים למערכת החיסון מסר שקרי: “התא תקין”, ולכן מערכת החיסון לא פוגעת בו.
כאן נכנסות לתמונה התרופות האימונתרפיות (קיטרודה, אופדיבו ויירבוי). תרופות אימונותרפיות עוזרות למערכת החיסון לזהות את תאי הסרטן, ולהרוג אותם. הן מסייעות למערכת החיסון להבין מי מהתאים “זר” ויש צורך להשמידו.
פעילותן של תרופות אימונותרפיות שלב אחר שלב:
בתחילה, התרופה תמנע מהתא הסרטני להניף את הדגל. כלומר היא תמנע מהחלבון להסתיר את תא הסרטן.
בשלב השני, שהתא כבר גלוי, מערכת החיסון יכולה לבצע את עבודתה. תאי מערכת החיסון יתחילו לעקוב אחר “עקבות” התא הסרטני (החלבונים הפגומים), יאתרו אותו, וישמידו אותו. מערכת החיסון אמורה לפגוע רק בתאי הסרטן, “הזרים”. זה מה שמוביל לאחד היתרונות המשמעותיים של הקיטרודה, פגיעה מועטה יחסית בתאי גוף בריאים ופגיעה משמעותית יותר בתאים החולים.
הנתון החשוב ביותר כאשר רוצים לבדוק התאמה לאימונותרפיה וקיטרודה זה “עומס מוטציות”. בלי מידע על עומס המוטציות, קשה ואף בלתי אפשרי לקבוע חד-משמעית התאמה לאימונותרפיה וקיטרודה.
עומס מוטציות משמעו: עקבות בעזרתן מערכת החיסון תזהה, תעקוב ותשמיד את תאי הסרטן. בדיקת ריצוף גנטי עמוק מזהה “עומס מוטציות” ויכולה לתת תשובה מדוייקת לגבי התאמה לאימונותרפיה ולגבי היעילות של טיפול בקיטרודה ותרופות אימונתרפיה נוספות.
